ידיעון תשע"ג

סמסטר א'

1035.6067.01 מקומה של הדת בדיפלומטיה הבינלאומית

הקורס יבחן את האתגרים והאפשרויות שמציבה מחשבה דתית בפני דילמות עכשוויות בהן עסוקה המערכת הבינלאומית. נעסוק בעיקר בעלייתן של תנועות פוליטיות דתיות בעולם הנוצרי, האסלאמי והיהודי. נקדיש את מירב תשומת הלב לקריאה בכתבי הקודש של שלוש הדתות ובטקסטים תיאולוגיים שונים על מנת לעמוד על שורשיה של המחשבה הדתית-פוליטית ועל תהליכי התאמתה והתפתחותה בעולם המודרני והפוסט-מודרני.

1035.4008.01 סכסוכים בינלאומיים

בקורס נתמקד באופי של סכסוכים בין-לאומיים ברמה התיאורטית ומנקודות ראות עכשווית והיסטורית. בהקשר זה, ייעשה ניתוח של סוגים שונים של סכסוכים בין-לאומיים. למשל, סכסוכים על שטחי מחלוקת, סכסוכים על הגדרה עצמית של עמים, סכסוכים אידיאולוגיים, סכסוכים כלכליים, ועוד. מעבר לכך, ננתח את האמצעים הדיפלומטים והמשפטיים השונים ליישוב סכסוכים בין-לאומיים. הדבר ייעשה תוך התמקדות בכלים המועידים ליישב סכסוכים בין-לאומיים שונים ומגוונים והדגמתם באמצעות חקר אירועים היסטוריים.

בקורס ישולבו הגדרות קונספטואליות ופראקטיקה עכשווית, תיאוריה והיסטוריה, תוך ניסיון להתוות מסגרת ללימוד סכסוכים בין-לאומיים והאמצעים ליישבם.  

1052.0053.01 המודל התורכי בעולם דיפלומטי משתנה

2011 הייתה שנה מרובת מהפכים במזרח התיכון. האירועים בתוניסיה, במצרים, בלוב, ובמדינות נוספות באזור יצרו חיפוש אחר מודל שישלב בין איסלאם לדמוקרטיה ומודרניזציה ומטבע הדברים המודל התורכי הפך, אחד האפשריים ואולי אף הבולט שבהם. תורכיה גם עירבה עצמה בצורה מאסיבית בשלוש המהפכות החשובות: המצרית, הלובית והסורית והפכה בכך חלק בלתי נפרד מהמהפכות עצמן ומהתוויית אופיו של האזור לעשורים הקרובים. מטרת הסמינר להציג בפני התלמידים את לידתה והתפתחותה של תורכיה המודרנית, את המערכת הפוליטית שלה, את כלכלתה, את בעיות הפנים המרכזיות שלה (איסלמיזציה, כורדים) ובעיקר את מדיניות החוץ שלה בין מערב ומזרח ובסביבתה הקרובה - המזרח התיכון. מקום מיוחד יוקדש לעליות ולמורדות ביחסיה של תורכיה עם ישראל מאז הקמתה, כולל המשבר העכשווי ביחסים.

1035.6027.01 האום וארגונים בינ"ל בפוליטיקה העולמית

במסגרת השינויים בחלוקת העצמה בעולם והשפעות הגלובליזציה בכלכלה ובתקשורת מתחזקת גם הדיפלומטיה הרב-צדדית על חשבון הדיפלומטיה הדו-צדדית. ארגונים בינלאומיים תופסים כיום חלק ניכר של הפעילות הדיפלומטית בין ממשלות וגם ללא ממשלות. השיעור יוקדש לדיון במעמדו של ארגון האומות המאוחדות בסוגיות הביטחון הקיבוצי והגלובליזציה אך גם לשחקנים המשפיעים בזירה הכלכלית כמו ארגון הסחר העולמי וקרן המטבע. נבחן את פעילותם של ארגוני הפסגה כמו ה-8G לצד המערכות הממוסדות יותר כמו האיחוד האירופי. נסקור את עלייתם של ארגונים בלתי ממשלתיים ובעיקר ארגוני זכויות אדם ופעילות הומניטארית של ארגוני מזון או רופאים. נבדוק כיצד מתגבשים דפוסים וכללי משחק חדשים המשפיעים על האו"ם ועמדתו מול המעצמות ובסוגיות של בקרת נשק גרעיני והסכסוך בין ישראל לערבים ולפלשתינאים. נסקור את הספרות התיאורטית אך נתמקד בפרקטיקה הדיפלומטית. 

1052.0105.01 מלחמה ודיפלומטיה במלחמת העולם השנייה

המהפך שבין המבנה הבינלאומי הרב-קוטבי ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, למבנה הדו-קוטבי בסיום המלחמה יעמוד במרכז הדיון. הסוגיות העיקריות למבחן תעסוקנה בסיבות לפרוץ המלחמה; תוצאות המלחמה על המערכת הגלובלית; השפעת מבצע ברברוסה; המתקפה על פרל-הרבור; הקרב על סטלינגרד; הירושימה; היחסים שבין בעלות הברית למעצמות הציר. היחסים שבין צ'רצ'יל לנשיא רוזוולט והשפעת אישיותם של היטלר ושל סטלין.

סמסטר ב'

1035.6033.01  תפיסות ואתגרים בדיפלומטיה היהודית

מחוץ למסגרת הפורמאלית של דיפלומטיה בין מדינות ריבוניות מתקיימת בעולם פעילות ענפה של דיפלומטיה יהודית המתפרשת על נושאים רבים. נציג ציוני דרך היסטוריים בהתפתחות המאבק לסולידריות יהודית בינ"ל, וננתח כמה סוגיות: מאבק באנטישמיות, המערכה למען יהודי ברה"מ, ההתמודדות עם הזיכרון והרכוש היהודי  מהשואה, שדולות יהודיות למען ישראל ויהדות במצוקה, יהודים וגלובליזציה ויחסי ישראל-תפוצות. משתתפי הסמינר יכינו ויציגו עבודת מחקר.

1035.4009.01  דוקטרינות במדיניות החוץ האמריקנית ותרגומן בזירת המעשה

מה תפקידה של "דוקטרינה" מדינית בעיצוב מדיניות החוץ והבטחון הלאומי, ומה קורה לה במפגש עם מציאות דינמית ועם מהלכי הנגד של כוחות יריבים? הקורס יבחן סוגיה רחבה זן תוך התמקדות במדיניות ארה"ב מאז מלחמת העולם השניה, אם כי ידון גם בדגם קודם - "דוקטרינת מונרו". ברמה העקרונית, ייבחנו הסיבות והנסיבות של גיבוש דוקטרינה פורמלית (או התגבשותה מתוך העשיה השוטפת); תפקידה הפוליטי - בגיוס תמיכה ומשאבים בנקודות מפנה היסטוריות; מקומה בעיצוב עמדת הביורוקרטיה המקצועית; והדרך שבה היא מגדירה ציפיות בקרב מדינות אחרות, יריב וידיד גם יחד. יועלה לדיון גם המיתאם, החלקי מאד, בין הדוקטרינה לבין המציאות המתהווה בשטח. הקורס, שיסתייע ברפרטים שיוגשו ע"י התלמידים, יתבסס על מיבנה אנליטי זה בבואו לנתח את "דוקטרינת טרומן" מ-1947, "דוקטרינת אייזנהאואר" מ-1957, נאום ההשבעה של קנדי, דוקטרינת ניקסון, דוקטרינת קרטר מ-1980, נאום רייגן בלונדון 1983, תגובת "בוש 41" לפלישת צדאם לכוית, ועוד.

1035.6024.01 דיפלומטיה אירופית

האם אירופה היא יבשת אנטישמית שנקנתה פוליטית על ידי הנפט הערבי ונכבשת בהדרגתיות על ידי שיעור הילודה המוסלמי, או האם היא יבשת מתורבתת המבינה עניין ביחסים בינלאומיים והמהווה משקל-נגד הכרחי לבורות ולכוחנות שהיא מייחסת לארה"ב? האם הצטרפותה של ישראל לאיחוד האירופי הנה אופציה רצויה או מפחידה? האם ישנו ניגוד אינטרסים או שיתוף אינטרסים בין ישראל לבין אירופה בנוגע למזרח התיכון? עיצוב מדיניות החוץ של ישראל תלוי במידה רבה בתשובות לשאלות אלו, וחשוב שלדיפלומטים הישראליים העתידיים תהינה עמדה מנומקת בעניין. מטרת הקורס הנה לספק ידע וכלים לגיבוש עמדה אישית של לכל סטודנט, תוך סקירה היסטורית של הדיפלומטיה האירופית והסבר על האינטרסים והרעיונות אשר עומדים מאחורי הדיפלומטיה של המדינות האירופיות הגדולות. כמו כן, הקורס יסביר את מנגנון תהליך קבלת ההחלטות של האיחוד האירופי בענייני חוץ, וינסה להעריך את הסיכויים של גיבוש מדיניות חוץ אירופית אחידה ואת השלכותיה על האינטרסים של מדינת ישראל.

1035.4011.01 ישראל בצומתי קבלת החלטות

הסמינר יבחן את תהליכי קבלת ההחלטות ואת הגורמים והשיקולים שעיצבו את עמדות ישראל בצמתים היסטוריים  מרכזיים של שלום ומלחמה. חלקו הראשון של הסמינר יתמקד בדיון על התשתית התיאורטית של קבלת החלטות. חלקו השני של הסמינר יעסוק בניתוח פרטני של כמה מההחלטות הישראליות והרקע הבינלאומי-הפוליטי והביורוקרטי שלהן. בדיון ישולבו הצגות סטודנטים ושל אורחים שהיו מעורבים במהלכים.

1035.4010.01 ארה"ב כהגמון: סטטוס בינלאומי ודילמות אסטרטגיות אמריקניות מ- 1945 ועד ימינו

מאז 1945, משחקת ארה"ב תפקיד מוביל בזירה הבינלאומית, אך תוך לבטים תמידיים. בצמרת הפוליטית, בקהיליית מדיניות החוץ האמריקנית, ולעתים בציבור בכללו, ניטשו פולמוסים נוקבים: עד כמה עמידה ההגמוניה האמריקנית? איזה תפקיד גלובלי צריכה ארה"ב למלא, ואיזה תפקיד ראוי לה שתמלא? ויכוחים אלה שיקפו משחק גומלין מורכב ודינמי בין התפתחויות בינלאומיות ופנימיות מחד גיסא, לבין האופן שבו האמריקנים הגדירו את יעדיהם ואת זהותם במדיניות חוץ מאידך גיסא. קורס זה מנתח את החשיבה והתפקוד האמריקניים בסוגיות מפתח אסטרטגיות, תוך התמקדות בממשק שבין תמורות נתפסות במעמדה הבינלאומי של ארה"ב, הגות פוליטית בינלאומית וקבלת החלטות.

1035.4012.01 עיוותי תפיסה-סיפורה של "המלחמה הגדולה"

היערכותן האסטרטגית והמערכתית של המעצמות האירופאיות ערב מלחמת העולם הראשונה נשענה על תפיסות בסיסיות (פרספציות) והנחות מוצא דומות בתחומי המדינאות הבינלאומית, הביטחון והמקצוע הצבאי. אלו הכתיבו עם פרוץ המלחמה את התנהלותן הצבאית, המדינית, הדיפלומטית ואף החברתית והכלכלית והתבררו כשגויות או כבלתי רלוונטיות וככאלה – הרות אסון.

בחלק הראשון של הקורס ידונו התפיסות ששלטו בתחילת המאה ה-20, תוך עמידה על שורשיהן וינותחו הסיבות והתהליכים שהביאו לקריסתן בשעת מבחן. בחלק השני יבחנו התפיסות החליפיות שהתפתחו במהלך המלחמה, נוכח פניה החדשים, וייבדק מימושן, הלכה למעשה, בחזיתות, בעורף ובמערכה המדינית-הדיפלומטית.