ידיעון תשע"ג

הקורס יעסוק במושג הגבול על היבטיו השונים  בסוציולוגיה בת זמננו ובפרקטיקה של חציית גבול. בין השאר יידונו ממדיו השונים של מושג הגבול (סימבוליים, מבניים, מרחביים, אתניים, לאומיים וכד'), האופן בו הם מסומנים בחיי היום יום, והאסטרטגיות המשמשות את השחקנים החברתיים בגוון התופעות של חציית גבול.

סוגיות אלה ואחרות ייבחנו לאור גישות נבחרות בסוציולוגיה פרגמטיסטית ובסוציולוגיה של התרבות תוך התייחסות לעבודותיהם של למונט, סווידלר, בורדייה, בולטנסקי, לאטור, גופמן ואחרים.

1041.4247.01 ערכים, עמדות ודעת קהל
בקורס ייערך דיון בשתי רמות: מיקרו ומאקרו. ברמת המיקרו נדון בערכים ובהשתנותם, כמו גם בעמדות הנגזרות מהם – תפקידן, אופן התהוותן, מדידתן, הקשר בינן לבין התנהגות ותיאוריות עיקריות של שינוי עמדות. ברמת המאקרו נדון תחילה במושג של דעת קהל ובמורכבות הגדרתו. לאחר מכן, נסקור את תהליכי ההתהוות והשינוי של דעת קהל ואת תפקידם של אמצעי התקשורת בשיקופה ועיצובה.
חובות הקורס: השתתפות פעילה, עבודה סופית. על תלמידי תואר שני תוטל גם כתיבת תרגיל.
דרישות קדם: שיטות מחקר כמותיות. 

1041.3797.01  רפורמות בחינוך

המטרה המוצהרת של רפורמות ושינויים רבים בחינוך היא שיפור הישגי התלמידים והקטנת היבטים שונים של אי-שוויון. יחד עם זאת, ממצאי מחקרים בישראל ובמערכות חינוך אחרות, מלמדים על חוסר האפקטיביות של רפורמות חינוכיות למיניהן. חלק מהמחקרים מלמדים שהרפורמות הגדילו אי-שוויון ולא הפחיתו אותו. במסגרת השיעור ננתח מספר רפורמות ושינויים שהתרחשו במערכת החינוך הישראלית וננסה להבין את תוצאותיהן על רקע גישות סוציולוגיות שונות.

1041.3576.01  תיאוריות בקרימינולוגיה
הקורס יעסוק בהתפתחויות מרכזיות במחקר ובתיאוריה הקרימינולוגית במטרה לחשוף את התלמידים למושגים בסיסיים, לוויכוחים ולפרובלמטיקות בחקר הפשיעה, הגדרתה והפיקוח עליה. במהלך הקורס יידונו הסברים שונים לפשיעה ותיאוריות קרימינולוגיות כמו האסכולה הקלאסית, פוזיטיביזם, הגישה האינטראקציוניסטית, קרימינולוגיה רדיקלית, גישות פמיניסטיות, וגישות ניאו-קלאסיות. יודגש ההקשר ההיסטורי, החברתי והפוליטי של המודלים השונים ויידונו השלכותיהם למדיניות חברתית.
דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה ובחינה בסוף הקורס (100%).

 

1009.3333.01 הפרקטיקה של זכויות אדם בישראל
קורס בחירה לתלמידי שנה ג' בחוגים: סוציולוגיה, מדע המדינה, ותקשורת

התיזה שתהווה את עמוד השדרה של הקורס היא שזכויות אדם הן כמו קוד פתוח, כלומר, כמו תוכנה שקוד המקור שלה בר פיתוח על ידי כל מי שחפץ לתרום לה. זכויות אדם הן, לפיכך, מושג או רעיון שמתהווה, נוצר, משתנה ומתעצב באמצעות השימוש שנעשה בו בפרקטיקה ולא רק באופן צנטרליסטי על ידי כלים משפטיים כמו אמנות, פרוטוקולים, החלטות בתי דין בינ"ל וכיוצ"ב. תפיסה זו של זכויות אדם, המאפיינת את העיסוק האנתרופולוגי בתחום, מובילה להתבוננות בזכויות אדם בפעולה: באופן שבו המדינה, ארגוני זכויות אדם מקומיים, ארגונים בינ"ל וכל גוף רלוונטי אחר, מפעילים זכויות אדם בשטח. הפעולות הללו הן אלו שמייצרות את זכויות האדם ואת המשמעות שלהן והן אינן רק בגדר יישום של רעיון שנוצר במקום אחר. הקורס עצמו יהווה רצועת מוביוס של תיאוריה ופרקטיקה. במהלך השיעורים נתוודע לעיסוק האנתרופולוגי בפרקטיקה של זכויות אדם ולתיאורטיזציה של זכויות אדם הנובעת מעיסוק זה. הלימוד בכיתה יעשיר, ימסגר, ויאפשר המשגה מחקרית ותיאורטית של חלקו השני של הקורס: התנדבות שבועית בארגון זכויות אדם. המוקד של הקורס מבחינה תיאורתית יהיה, לפיכך, ארגונים לא ממשלתיים, אך הקורס מציע עדשה קונספטואלית לבחינת הנושא של זכויות אדם בכלים אנתרופולוגיים.