ידיעון תשע"ג

1041.3574.01  אנתרופולוגיה של חילוניות
הדת, כקטגוריה מושגית ואפיסטמולוגית, שימשה מוקד עניין מרכזי החל מימיה הראשונים של האנתרופולוגיה כדיסציפלינה. לעומת זאת, החילוניות, שהיא ה"אחר" של הדת, החלה רק לאחרונה לשמש כמושא למחקר אנתרופולוגי. הקורס יבחן את חוסר-ההתעניינות האנתרופולוגית בחילוניות באמצעות התמקדות בכתיבה האתנוגרפית על חילוניות. השאלות שיידונו בקורס הן: מהי חילוניות, וכיצד ניתן להפוך אותה למושא של התבוננות אנתרופולוגית? אילו מושגים, פרקטיקות, נטיות ורגישויות מעצבים את התצורות החילוניות בחיים המודרניים? מהם היחסים המורכבים (תלות הדדית, ניכוס, שימור, הכחשה ועוד) שמקיימות צורות החיים החילוניות עם צורות החיים המוגדרות כ"דתיות"?

1041.4283.01  חברה אזרחית ותנועות חברתיות

הקורס עוסק בהתפתחותו של המושג "חברה אזרחית", ובמשמעויות החדשות המוענקות לו בשלושה העשורים האחרונים על ידי "תנועות חברתיות חדשות" וארגונים לא ממשלתיים, לרבות ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים. בהתבסס על הספרות התאורטית והמחקרית הענפה בנושא, הקורס מתמקד במוקדי הדיון הבאים: גישות תאורטיות במדעי החברה לחקר תנועות חברתיות וחברה אזרחית; סקירה של מודלים של חברה אזרחית וטיפולוגיות של תנועות חברתיות בהקשרם הסוציו-היסטורי; דגש מיוחד יינתן לחקר החברה האזרחית בישראל.

1041.4282.01  נחלת הכלל: היבטים פילוסופיים, חברתיים ופוליטיים של ניהול משאבים
נחלת הכלל הוא המושג העברי למה שמכונה באנגלית The Commons: סך המשאבים והנכסים שאינם קניין פרטי. חלקם (האוקינוסים, האטמוספירה), הם חלק מהמערכת הטבעית. אחרים (ידע מתמטי, יצירות אמנות, פארקים לאומיים, האינטרנט) נוצרו במאמץ קולקטיבי אנושי לאורך דורות. הקורס יעסוק בהיבטים סוציולוגיים, כלכליים, סביבתיים ומשפטיים של נחלת הכלל, בביטויים תרבותיים שונים של הצורך לשמרה ולדילמות שהנושא מעורר. רשימת הקריאה תכלול פריטים מתחומי הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, המשפט, האתיקה הסביבתית, הביולוגיה, הכלכלה ומדע המדינה. הקורס כלול ברשימת הקורסים המוצעים במסגרת תכנית המ.א. בבי"ס פורטר ללימודי סביבה. 

1041.4247.01  ערכים, עמדות ודעת קהל
בקורס ייערך דיון בשתי רמות: מיקרו ומאקרו. ברמת המיקרו נדון בערכים ובהשתנותם, כמו גם בעמדות הנגזרות מהם – תפקידן, אופן התהוותן, מדידתן, הקשר בינן לבין התנהגות ותיאוריות עיקריות של שינוי עמדות. ברמת המאקרו נדון תחילה במושג של דעת קהל ובמורכבות הגדרתו. לאחר מכן, נסקור את תהליכי ההתהוות והשינוי של דעת קהל ואת תפקידם של אמצעי התקשורת בשיקופה ועיצובה.