פרוסמינרים
1031.3851.01 דמוקרטיה אתנית
דמוקרטיה אתנית היא אופן הסדרה דמוקרטי של סכסוך אתני בחברות משוסעות. היא מתאפיינת בכך שהמדינה נתפשת כשייכת לקבוצת הרוב האתנית, לא לאזרחיה, אך כל האזרחים נהנים מזכויות אינדיבידואליות (לא בהכרח שוות) ומתקיימים הליכי בחירות רובניים. המודל האנליטי פותח על ידי פרופ' סמי סמוחה בכדי להסביר את אופי המשטר בישראל, בגבולות 1967 ("מדינה יהודית ודמוקרטית"). מאז התפרסם לראשונה, בשנת 1990, המודל נתון בויכוח חריף, הן תיאורטי והן ביחס לאיפיונו את המשטר הישראלי. הקורס מנתח את העמדות השונות בוויכוח ומבקש לענות על שאלות כגון: האם דמוקרטיה אתנית היא אכן דמוקרטיה? האם, ובאילו תנאים, יכולה דמוקרטיה אתנית להיות יציבה? האם ישראל עומדת בקריטריונים שהציב סמוחה לקיומה של דמוקרטיה אתנית? האם ניתן לזהות במציאות דמוקרטיות אתניות נוספות, חוץ מישראל?
1031.3292.01 מוסד האזרחות במדינה הדמוקרטית
בחינה השוואתית של שתי המסורות העיקריות של הדיון בנושא האזרחות במחשבה הפוליטית המערבית: המסורת הרפובליקנית והמסורת הליברלית. המסורת הרפובליקנית שמקורה באריסטו והמשכה בהוגים הנוצריים של ימי הביניים: מאקיבלי, רוסו, זכתה לתחייה מחודשת בעיקר בארה"ב בשנים האחרונות. תחייה זו נובעת מהאכזבה הגוברת והולכת מהליברליזם לנוכח עלייתו של הימין החדש ופירוקה של מדינת הרווחה. בשיעור יידונו כיתביהם של ההוגים הייצוגיים העיקריים של שתי המסורות הללו בעבר והיום, וכן ייבחנו השלכותיו של הוויכוח ביניהם לגבי מוסד האזרחות במדינת ישראל.
1031.3819.01 בין דמוקרטיה פופוליסטית לדמוקרטיה ליברלית באמריקה הלטינית
הפרוסמינר עוסק בהתפתחותן של הדמוקרטיות החדשות באמריקה הלטינית לאחר נפילתם של המשטרים האוטוריטוריים אשר שלטו בשנים האחרונות. עיקר הדיון בכיתה יתרכז בנושא של "אחריות דמוקרטית". המטרה היא לבחון עד כמה, למרות חזרת הדמוקרטיה מבחינת הצבעה למוסדות הדמוקרטיים באופן סדיר, עיתונות חופשית והתפתחות החברה האזרחית, אותם מוסדות דמוקרטיים אינם מתפקדים. אנו נתמקד במושגי יסוד כמו: "פופוליזם", "תורת התלות", תורת ה"מדינה בביורוקרטיה-אוטוריטרית", ונבחן את קשיי ההסתגלות של החברה האזרחית באמריקה הלטינית לחוקי דמוקרטיה מתוקנת.
1031.3852.01 שפה ופוליטיקה
הקורס בוחן את היחס בין שפה לפוליטיקה בכלל, ובהקשר הציוני והישראלי בפרט. בחלק הראשון של הקורס נלמד תיאוריות שונות של רטוריקה, נבחן נאומים ידועים ומכוננים בהיסטוריה הכללית, וננתח את משמעותם הפוליטית בהקשר בו נאמרו. בחלק השני של הקורס נתרכז במעמד השפה בציונות. נבחן את האופן בו התפתחה העברית בהקשר הציבורי ומתוך זיקה למדינה, ננתח נאומים מרכזיים בתולדות מדינת ישראל, וננסה להבין את מקומה של השפה בחיים הפוליטיים בישראל.
סמסטר ב'
1031.3217.01 עיונים במקיאבלי
קריאה מודרכת ב"עיונים" וב"נסיך". ידונו השקפותיו של מקיאבלי על רפובליקות ודיקטטורות, ההתנהגות הראויה בפוליטיקה, משטרים, חשיבותם של חוקים וסדרים, כוח וצבא, שינוי היסטורי ולימוד מן ההיסטוריה ומקומו של המזל.
1031.3850.01 צבא שיש לו מדינה? יחסי צבא מדינה וביטחון לאומי במאה ה-20
תחום יחסי הצבא-מדינה מצוי בממשק בין פוליטיקה השוואתית, יחסים בינלאומיים, ולימודים אסטרטגיים. לפיכך, התחום נחקר מכיוונים מאד מגוונים, החל מתהליכי דמוקרטיזציה, עבור באסטרטגיות צבאיות, וכלה בקבלת החלטות ועיצוב מדיניות חוץ. בקורס זה נבחן סוגיות בסיסיות כגון: המנגנונים לוידוא ציות של הצבא, היכולת והשיטות של הצבא להתערב ולהשפיע על עיצוב מדיניות, הקשר בין יחסי צבא-משטר ויציבות והתבססות הדמוקרטיה, ועוד. בקורס זה אנו נתמקד במקרה הישראלי, תוך השוואה של ישראל לדמוקרטיות מערביות אחרות ולמקרים אחרים בולטים בספרות.
1031.3900.01 אתגרים לדמוקרטיה במאה ה-21: כלכלה גלובלית, רב-תרבותיות וצדק
הפרו"ס עוסק בהתפתחות תיאוריה רב-תרבותיות ומימושה במדינות מערב אירופה. הקורס מתמקד בתיאוריה ובפרקטיקה של הרב-תרבותיות תוך כדי דיון במאבק הנוכחי בין תומכיה למתנגדיה. אנו ננתח את תחייתה של הלאומיות הרפובליקנית וננסה להבין למה ההתמודדות הזאת תכריע את עתידה של אירופה.
1031.4583.01 רב-תרבותיות, דמוקרטיה רפובליקאנית ועתיד הלאומיות
הפרו"ס עוסק במתחים התאורטים והפוליטיים המתפתחים בחברות המודרניות בעקבות תהליכי גלובליזציה. הרב-תרבותיות באה לענות על צורך של מדינות ליברליות לתת תשובה הן לדרישות תרבותיות של קבוצות לאומיות והן לקבוצות של מהגרים. לאחרונה אנו עדים למשבר עמוק במודל הרב תרבותי כאשר רבים הקולות שנשמעים בעד המודל של אסימילציה. בשיעור אנו נבחן את התפתחות הרעיון של הלאומיות הליבראלית וננתח את המתחים התאורטיים והפוליטיים שנוצרו בתהליכי דמוקרטיזציה ורב-תרבותיות.
1031.3836.01 מרחב, ארכיטקטורה ופוליטיקה
מטרת הפרו"ס לבחון את היחס בין פילוסופיה פוליטית מצד אחד, לבין מרחב גיאוגרפי ומרחב ארכיטקטוני מצד שני. במסגרת זו יבחנו סוגיות כגון: טריטוריה וזהות לאומית, שפה פוליטית והיסטוריה של המרחב, הפן הציבורי-פוליטי של מונומנטים, והתפקיד של מטפורות ארכיטקטוניות בפילוסופיה פוליטית.
1031.3853.01 לאומיות, דו לאומיות, ושלילת לאומיות במחשבה הציונית והישראלית
בשנים האחרונות מתעצם השיח הפוליטי בישראל הקורא להקמת מדינת כל אזרחיה, או להקמת מדינה דו-לאומית. מצד שני, סדר היום הפוליטי בישראל מצביע דווקא על התחזקות דרמטית של הלאומיות, אם בגרסתה החילונית ואם הדתית. מטרת הקורס לבחון את ההתייחסויות השונות לאופיה הלאומי של המדינה, החל מכתבי הרצל, תנועת העבודה, הרב קוק, ברית שלום ועד הדיון בן-ימינו בסוגיה זו.
1031.3857.01 איך משיגים שינוי חברתי? קונפליקטים אפשריים בין דמוקרטיות
המחאה החברתית של קיץ 2011 בישראל ובדמוקרטיות מערביות אחרות מעלה שאלות מרתקות למדעני המדינה - האם באמת ניתן להשיג שינוי חברתי? באילו אופנים ניתן להגיע לשינוי שכזה במערכת דמוקרטית? מי צריך להיות בעל הסמכות להכריע בנושא של אילו שינויים יתקבלו ואילו לא? דמוקרטיה וזכויות הן לכאורה שני עקרונות בסיסיים המתיישבים זה עם זה. אבל, אם העיקרון הבסיסי בדמוקרטיה הוא שלטון הרוב, למה שלא ייכפה הרוב את העדפותיו על קבוצות מיעוט וישלול את זכויותיהן? אם המשטר הקיים נהנה מתמיכת הרוב, איזה סיכוי יש לקבוצות מחאה שנאבקות על זכויותיהן? בקורס ננתח את הכוחות הפועלים בעד ונגד שינוי חברתי בדמוקרטיות, בייחוד בהקשר של שאלות של זכויות. נבדוק איך שאלות אלו מתבררות בזירות פוליטיות שונות כמו בית המשפט העליון, כאשר הוא עוסק בסוגיות של דמוקרטיה, זכויות והקונפליקטים האפשריים ביניהן.
1031.3858.01 יחסים בין-לאומיים במרחב הקיברנטי
בשנים האחרונות חלקים גדולים יותר של הפעילות האנושית מתקיימים דרך המרחב הקיברנטי, ובכלל זה גם יחסים החוצים גבולות מדינתיים. הקורס יבקש לבחון את השאלה האם התיאוריות והפרדיגמות הקיימות במחקר של היחסים הבין-לאומיים נותרו רלוונטיות ביכולת שלהן להתמודד עם מציאות משתנה זו. הקורס יעמוד על האתגר שמציבות פרקטיקות הנוגעות, בין היתר, לביטחון בין-לאומי, כלכלה בין-לאומית, תקשורת בין-לאומית, ומשפט בין-לאומי המתקיימים במרחב הקיברנטי הן ליחסים הבין-לאומיים במובן הקלאסי שלהם והן לתיאוריות של יחסים בין-לאומיים כפי שאלו התפתחו בעשורים האחרונים.