ידיעון תשע"ג

1031.3674.01 הפרטה: שיקולים כלכליים ותהליך פוליטי
הקורס יעסוק באחד המכשירים הנפוצים ביותר במדיניות ציבורית, אך בו בעת גם אחד היותר שנויים במחלוקת: הפרטה. דעה נפוצה ביחס להפרטה היא שזו מדיניות ניאו-ליבראלית שנועדה לערער את אושיות מדינת הרווחה המודרנית. למעשה, רבות הסיבות להפרטה והשלכותיה מורכבות. במסגרת קורס זה, נדון בסיבות ובהשלכות של ההפרטה תוך התייחסות לניסיון המצטבר של ההפרטה גם בישראל וגם במדינות אחרות בעולם. בנוסף לכך, ההפרטה תשמש כדוגמה להתהוות, יישום, ואף ערעור, של מדיניות ציבורית.

1031.3285.01  חברה ופוליטיקה פלסטינית

התפתחות היחסים בין ישראל לבין הגדה המערבית מאז 1948 ועד ימינו. הזרמים הפוליטיים, המגמות האידאולוגיות, בעיות הזהות ויחסי העוצמה, שינוי והמשכיות מאז מלחמת ששת הימים.

1031.3780.01 מסורות חשיבה פוליטיות: איסלאם ולאומיות בני זמננו
הקורס יתמקד בתכנים, בהשפעות ובהשלכות של זרמים איסלאמיים ותנועות לאומיות על תפיסות חברתיות ופוליטיות ועל דפוסי פעילות של מדינות, ארגונים אזרחיים ותנועות טרור. הקורס אמור להקנות יכולת להמשיג, לנתח ולהעריך תהליכים פוליטיים ולצפות כיווני התפתחות תוך שימוש במסגרות חשיבה אנליטיות.
הקורס ישלב הרצאות, דיון בחומר הקריאה וסדנאות מחקר קבוצתיות בנושאים שיידונו במהלך הקורס.

1031.3679.01 מדיניות החוץ של ישראל
קורס זה הנו סקירה היסטורית של מדיניות החוץ של ישראל מאז מלחמת העצמאות, תוך כדי הסבר על ההחלטות והמניעים של המנהיגות הישראלית. הקורס סוקר ומסביר את מדיניות החוץ של ישראל כלפי המזרח התיכון, אירופה, ארה"ב, רוסיה, אסיה, אפריקה, דרום אמריקה, האו"ם והתפוצות. כמו כן הקורס ידון בדילמות של מקבלי ההחלטות, ובמתח בין אידיאולוגיה לבין אינטרס בקביעת מדיניות החוץ של ישראל. 

1031.3841.01 מעצמאות למעצמה: מדינאותה של ארה"ב בראשית דרכה 1776-1829
סוגיות בהיסטוריה הדיפלומטית המוקדמת של ארה"ב: הברית עם צרפת שאפשרה את הניצחון על הבריטים במלחמת העצמאות; הניסיון לשמור על עצמאותה מול המעצמות הלוחמות במלחמות המהפכה הצרפתית ובמלחמות נפוליאון; הדיפלומטיה של התפשטות טריטוריאלית עד לאוקיאנוס השקט, שכללה את חורבן הילידים האמריקאים, הן כאוכלוסיה והן כגורם מדינאי; המדינאות של העבדות; והופעתה של אמריקה כמעצמה בפוליטיקה הגלובאלית עם הכרזת דוקטרינת מונרו. תשומת הלב תהיה על היחס בין מדינאות חוץ מצד אחד לבין דעת הקהל ופוליטיקה של בוחרים מצד שני. הדגש בקריאה יהיה על מקורות ראשוניים.

1031.4546.01 רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בחמישה מושגים יסודיים: האופי הפוליטי, הפעולה הפוליטית, הבניית הדבר באמצעות הפעולה הפוליטית, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, ויצחק רבין; מהוגים כמו אפלטון, אריסטו, הובס, חנה ארנדט, ו-Bruno Latour; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann ו-Walter Lippman; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד Peggy Noonan.

1031.3918.01 הפוליטיקה של הכסף ושל משטרים מוניטריים בינלאומיים
הקורס עוסק בתופעה של משטרים מוניטריים בינלאומיים, כולל איחודי מטבע וצורות נמוכות יותר של אינטגרציה מוניטרית. בחלקו הראשון הקורס דן בתפקידי הכסף השונים והקשר בינם לבין משתנים תרבותיים ופוליטיים. בחלקו השני הקורס מתאר את תקן הזהב של המאה ה-19, ומשטר הברטון-וודס. דגש מיוחד מושם על האיחוד הכלכלי והמוניטרי באירופה (EMU), שהינו הדוגמא העדכנית, העשירה והרלבנטית ביותר לאיחוד מטבע. בחלקו השלישי הקורס מנתח משטרים מוניטריים בינלאומיים אלו ע"י תיאוריות כלכליות ופוליטיות שונות של יצירת, שימוש וניהול הכסף, ושל היווצרות איחודי מטבע. נעשה שימוש בכלים תאורטיים מתחומי הכלכלה ומדע המדינה, אך אין צורך בידע מוקדם בכלכלה.

1031.3825.01 עוולות העבר
הקורס יעסוק בדיון המתנהל עתה בתחום הפילוסופיה הפוליטית בסוגיות הקשורות לעוולות העבר ולתיקונן. באופן כללי ניתן לומר שהדיון הזה מתמקד בשלושה נושאים: הכרה, פיצוי ופיוס, כאשר פיוס נתפס כמטרת התהליך והכרה ופיצוי כאמצעים להשגתו. בשיעור ייבחנו באופן ביקורתי המשמעויות התאורטיות והמעשיות של כל אחד מן המושגים האלה במחשבתם של הוגים שונים ובמצבים היסטוריים שונים. בין הנושאים הספציפיים שייבחנו יהיו פשעי מדינה, ועדות אמת ופיוס, זכויות על קרקעות של עמים ילידים וזכות השיבה של פליטים.  

סמסטר ב'

 
1031.3693.01 מרקס, קיינס ופרידמן: מהמהפכה התעשייתית למשבר האשראי

המשבר הפיננסי הנוכחי והמיתון שהתפתח בעקבותיו עוררו שאלות נוקבות ביחס לתפיסת העולם הקפיטליסטית, שבעשורים האחרונים נהנתה ממעמד של אמת מובנת מאליה. אין זו הפעם הראשונה שמשברים כלכליים מעלים ספקות ביחס לסדר הכלכלי הקיים ובאשר לתיאוריות עליו הוא מושתת: המשבר הגדול בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת הוביל לערעור הנחות המודל הקלאסי ולצמיחתה של הגישה הקיינסיינית, אשר נותרה דומיננטית עד שנות השבעים. באותו האופן, האינפלציה והקיפאון הכלכלי שפקדו את העולם בשנות השבעים הובילו לזניחת המודל הקיינסיאני ולהתבססות המודל הניאו-ליבראלי מבית מדרשו של מילטון פרידמן. התפתחותן והתבססותן של תיאוריות כלכליות חדשות היא אכן מגמה שמתלווה למשברים כלכלים, אך לצד הניסיון להציג תיאוריות ומודלים חדשים, כל אחד מהמשברים הכלכליים שפרצו במאה השנים האחרונות לווה גם בהתעניינות מחודשת בהגותו של קרל מרקס.

קורס זה יבחן את הגותם הכלכלית-פוליטית של מרקס, קיינס ופרידמן. הקורס יתאר כיצד כל אחד משלושת ההוגים מסביר את פריצתם של משברים כלכליים, את התפתחותם  ואת השלכותיהם החברתיות והפוליטיות. תחילה נסקור את הגותם של הכלכלנים המדיניים הקלאסיים ונתמקד בביקורתו של מרקס על הכלכלה המדינית.  בהמשך נציג את הגישה הקנייסיאנית וננסה לבחון האם המתכון שהציע קיינס להתמודדות עם משברים כלכלים יכול למנוע את ההשלכות הכלכליות-פוליטיות של משברים כלכליים כפי שנחזו על ידי מרקס. לאחר הבנת ההיגיון הכלכלי-פוליטי של שלוש הגישות נבחן כיצד כל אחת מהן תתייחס לשורה של נושאים שעומדים במכרז הדיון הציבורי היום, כגון: המשבר הכלכלי שפוקד את העולם המערבי והמחאות החברתיות שמתלוות אליו; גלובליזציה וצמיחתן של מדינות מתפתחות; הקשר בין כלכלה לבין סכסוכים בינלאומיים; השפעות הצמיחה הכלכלית על  איכות הסביבה.  

1031.3677.01 אתניות, לאומיות ואלימות: זהויות וסכסוכים בין-קהילתיים
נפילת החומה שינתה הכל, לפחות כביכול. התפרקותן של ברית-המועצות ויוגוסלביה עוררה את ההכרה בהתעצמותם של סכסוכים אלימים שאינם ניטשים בין מדינות אלא בין קהילות: סכסוכים פנים-מדינתיים וחוצי-גבולות. מחקר היחסים הבינלאומיים החל מתמסר יותר לבירור אתניות, לאומיות והשפעתן על פרוץ אלימות. בכך נכרכה, לא תמיד במודע, תמורה מחקרית מקבילה: הפוליטיקה של הזהויות היתה לפוליטיקה עולמית. מהן זהויות חברתיות ומדוע וכיצד הן צומחות? מה ייחודן של זהויות אתניות ולאומיות ומה ההבדל בין השתיים? באלו נסיבות הן עלולות להוביל למלחמה ומתי עשויות להביא דווקא שלום? התשובות כמובן מורכבות, ובסמינר זה נתחקה אחריהן באמצעות תובנות ממגוון תחומי-דעת, ובכללם אתיקה, פוליטיקה השוואתית, פסיכולוגיה חברתית ולימודי ביטחון. את התיאוריות והמודלים נעמיד למבחן המציאות. כציר אמפירי מרכזי ישמש המקרה הישראלי והסכסוך היהודי-ערבי. בצדו נבחן קהילות אתנו-לאומיות נוספות, כגון מארונים, אפריקנרים, צרפתים-קנדים, אלבנים, ארמנים ועוד. 

1031.3647.01  דמוקרטיה עתיקה, מציאות ומבקריה
נעיין בדמוקרטיה האתונאית ומבקריה בני-זמנה כדי לחקור את שורשי המאבק לעוצמה בין אנשי הרוח לבין שלטון עצמי עממי. נקרא מתוך הרודוטוס, אריסטופנס, אפלטון, דמוסתנס ואריסטו. 

1031.4431.01 ניהיליזם וקולנוע
נבדוק את הדרכים שבהם הקולנוע הבינלאומי מאז מלחמת העולם השנייה נאבק עם שאלת משמעות וערך החיים. הקורס ישלב קריאות והקרנת סרטים (הקורס משותף לתלמידי תואר ראשון ושני).

1031.3855.01 אתיקה ומנהיגות

 הקורס יעסוק בהקשרים בין פילוסופיה ומנהיגות מאז קדמת דנא ועד לעולם הדמוקרטי. הקורס יבחן סוגיות של תפיסות מוסר ואתיקה למול צרכים פוליטיים ולמול אופי המשטר וההנהגה הנדרשים לקבל החלטות במצבים קיצוניים. הסוגיות שיעלו בקורס תהיינה שזורות בספרות פילוסופית, סוציולוגית פוליטית, תוך ניסיון לבחון עד כמה אפקטיביים הדיונים התיאורטיים לחיי היומיום.

1031.3694.01  הגות פוליטית עכשווית - ד"ר פלג רונית

שיעור זה מציע היכרות  עם ההגות הפוליטית העכשווית שהתפתחה באירופה בעיקר החל מסוף שנות השישים של המאה ה-  20, ועם הוגים בני זמננו, דוגמת:  ז'אק דרידה, ז'אן פרנסואה ליוטר, ג'ורג'יו אגמבן, מישל פוקו, מוריס בלאנשו, ז'אן-לוק ננסי, וז'אק רנסייר.

 נתוודע למגמות מרכזיות במחשבה הפוליטית הביקורתית העכשווית ולמושגים החדשים שנטבעו בשדה השיח של המחשבה הפוליטית בת זמננו, ונדון בשינויים שעברה המחשבה הביקורתית מאז אסכולת פרנקפורט ועד לימינו. נתמקד בעיקר במעבר מן העיסוק המודגש בפעולת הכוח ובחדירתו ופרישתו על פני כל הגוף החברתי, אל העיסוק בסוגיות של נטישה, של הפקרה, ושל נסיגה מאחריות ומדאגה (של השלטון ושל כל יחיד), ובהתקת העניין של המחשבה הפוליטית העכשווית, מן השאיפה להגביר את הרווחה של כל יחיד, אל השאיפה לצמצם סבל ועוולות.  בתוך כך, נבחן גם באופן ביקורתי מושגים מרכזיים של ההגות הפוליטית והמוסרית המודרנית, נמקם אותם בתוך מורשת המחשבה  שממנה צמחו והתפתחו, וננתח את ההנחות המוקדמות המוכלות בהם.

מטרת השיעור היא להציג ולדון בדרכים ובפרספקטיבות החדשות שמציעה המחשבה הפוליטית העכשווית , לתיאור, פירוש ובחינה ביקורתית של התרבות העכשווית, ולדיון בשאלות הפוליטיות, החברתיות והמוסריות העומדות במרכזה.  כול זאת, בצל האירועים הטראומטיים שהתחוללו במאה העשרים, החל מן השואה, הירושימה, האפרטהייד, רואנדה, דראפור, דרך סרייבו וקוסובו,  ועד לזרם ההולך וגובר של פליטים, מגורשים, נרדפים, חסרי תעודות, עקורים וחסרי בית, בעת הנוכחית.

מטלות הסמינר: עבודת בית בסיום הסמינר

1031.3695.01 הפוליטיקה של השואה – היטלר, בעלות הברית, והיהודים - פרופ' שלמה אהרונסון

מטרת הקורס היא לדון תחילה במדיניות הנאצים כלפי היהודים בשלביה השונים עד להחלטה על "הפתרון הסופי"וסיבותיה. הדיון יורחב למסגרת הכללית של הפוליטיקה הפנימית ומדיניות החוץ של המערב וברית-המועצות וגלגוליה במלחמת העולם השנייה, לתגובת העולם ל"פתרון הסופי" ולסירובו להתגייס להצלה ובכללו הפצצת אושוויץ. ממד מקביל שלהדיון יהיה דילמות ההצלה של הישוב בארץ ובעולם החופשי, והסיבות לכישלונן. לסיכום יוקדש דיון בפוליטיזציה של השואה  במהלכה ולאחריה.