ידיעון תשע"ג

1031.3955.01 טרור ולוחמה בטרור: מהלח"י ועד אל-קעידה
תחום לימודי הטרור קיבל עדנה מחודשת לאחר אירועי ה-11 בספטמבר. בקורס זה נבחן את הספרות העדכנית ואת הדיונים העיקריים סביב נושא הטרור. מטרת הקורס הינה להעניק לסטודנט הבנה של התופעה וכמו כן לבחון באופן ביקורתי מודלים המנסים להסביר את גיבוש המדיניות כלפי הטרור.

1031.3923.01 פאשיזם, נציונל-סוציאליזם וימין חדש: עבר והווה
הסמינר מתמקד בהתפתחות של האידיאולוגיה הפאשיסטית והנאציונל-סוציאליסטית בתחילת המאה העשרים. מטרת הסמינר היא לבחון את השונה והמשותף בין הפאשיזם לנאציזם, תוך כדי ניתוח של השורשים האינטלקטואלים המשותפים לשניהם – כמו כן נתמקד בהבדלים התאורטיים בין פאשיזם ונאציזם בצד אחד והמישטרים האוטוריטרים השמרנים שצמחו בין שתי מלחמות העולם באירופה. הסמינר יעסוק הן ברמה הפוליטית והן ברמה התאורטית והאידיאולוגית.

1031.3922.01 טרור ומוסר ציבורי
הסמינר יעסוק בשאלות של מוסר מדיני שמתעוררות אגב התגברות תופעת הטרור. מהו טרור? מהם מאפייניו ומהי הגדרתו כתופעה ייחודית להבדיל מצורות אחרות של לוחמה בלתי קונבנציונלית? במה הוא דומה ושונה מפעולות קטלניות אחרות (קטל בשדה הקרב, מלחמת גרילה, רצח פוליטי, רצח פלילי, פשעי מלחמה)? באילו אמצעים מותר להילחם בטרור? האם התנקשויות ממוקדות הן פעולות לגיטימיות? באיזו מידה ניתן להגביל חירויות פרט ליברליות בשם ההגנה מפני טרור? האם פעולות טרור ניתנות אי פעם להצדקה?
הסמינר יתנהל כקבוצת דיון בסוגיות טריות ואקטואליות מסוג זה בהשתתפותם הפעילה של הסטודנטים בקריאה, חשיבה עצמאית, שיחה, הצגת רפראטים וכיו"ב.

1031.3691.01  מהוליווד לוושינגטון: פוליטיקה אמריקאית בראי בקולנוע והטלוויזיה

מוסדות ותהליכים פוליטיים מעצבים ומשפיעים תוצרי מדיניות במדינות דמוקרטיות. בקורס זה נבחן כיצד משתקפת הפוליטיקה האמריקאית על מוסדותיה ותהליכיה, בסרטים ובסדרות טלוויזיה. המטרה המרכזית של הקורס היא לבחון ולהסביר מוסדות פוליטיים מרכזיים המאפיינים את הפוליטיקה האמריקאית ואת השלכותיהם על החברה. לצורך כך, ננתח סרטים ופרקים נבחרים מסדרות טלוויזיה לאור תיאוריות מובילות במדע המדינה. בין היתר נתמקד בנושאים הבאים: בחירות ובוחרים, בית המחוקקים והפעילות הפוליטית בו, מוסד הפיליבסטר, שחיתות פוליטית, לוביסטים בפוליטיקה האמריקאית ועוד. מבנה הקורס המיוחד יכלול שיעור תיאורטי בו נדון במוסדות ותהליכים בפוליטיקה האמריקאית ולאחריו שיעור בו נצפה בסרט/פרקים מסדרת טלוויזיה. על הסטודנטים תוטל המשימה לנתח הסרטים לאור התיאוריות והמחקרים האמפיריים אותם נלמד בקורס.

משימות לקורס:

בסיום הקורס, כל סטודנט יכתוב שני ניירות על שני סרטים מתוך רשימת הסרטים שתוצג בכיתה. על הסטודנט לנתח הסרטים תוך התייחסות לספרות התיאורטית הרלוונטית. 

1031.3790.01 כתיבת חוקות
קרוב למאתיים חוקות כתובות קיימות כיום בעולם, כמחציתן נכתבו ברבע המאה האחרונה. מה ניתן ללמוד מהנסיון העולמי, כמו גם מזה הישראלי, על הקשר שבין כתיבת חוקה לבין כינונה של מסגרת מדינית חדשה? כיצד מאומצות חוקות ומי משתתף בכתיבתן? האם ניסוחה של חוקה מחייב הסכמה לאומית רחבה בדבר ערכי היסוד אותם היא אמורה לגלם? אלו השאלות המרכזיות עמן יבקש הסמינר להתמודד. לצד דיון תיאורטי בנושא, יתמקד הסמינר בניתוח מהלכים הסטורים ועכשווים של כתיבת חוקות בישראל ובעולם, החל מהמאה ה- 18 ועד היום.

סמסטר ב'

1031.3923.02פאשיזם, נציונל-סוציאליזם וימין חדש: עבר והווה
הסמינר מתמקד בהתפתחות של האידיאולוגיה הפאשיסטית והנאציונל-סוציאליסטית בתחילת המאה העשרים. מטרת הסמינר היא לבחון את השונה והמשותף בין הפאשיזם לנאציזם, תוך כדי ניתוח של השורשים האינטלקטואלים המשותפים לשניהם – כמו כן נתמקד בהבדלים התאורטיים בין פאשיזם ונאציזם בצד אחד והמישטרים האוטוריטרים השמרנים שצמחו בין שתי מלחמות העולם באירופה. הסמינר יעסוק הן ברמה הפוליטית והן ברמה התאורטית והאידיאולוגית.

1031.3956.01 מהפכות חוקתיות במבט השוואתי
בעקבות חקיקת שני חוקי היסוד בשנת 1992, חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קבע בית המשפט העליון, בפסק דין בנק המזרחי, כי יש מעתה לישראל חוקה פורמאלית כתובה וכי ניתנה בידו הסמכות להעביר ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשונית של הכנסת. מהלך זה זכה לכינוי "מהפכה חוקתית". הקורס ינתח את הוויכוח אודות המהפכה החוקתית בישראל, תוך השוואתה למהפכות חוקתיות בארצות אחרות, כגון הודו, דרום אפריקה ותורכיה, ויבקש לענות על שאלות כגון: האם אכן התחוללו, בישראל ובארצות האחרות, מהפכות חוקתיות? מי חולל אותן? אילו תהליכים חברתיים איפשרו למהפכות החוקתיות להתרחש? מהם האינטרסים עליהם מגינות ואותם משרתות המהפכות החוקתיות הללו? אילו כוחות ותהליכי-נגד עוררו המהפכות החוקתיות?

1031.3958.01  משפט, ממשל וחוקה: אתגרים בדמוקרטיה המודרנית

הגנה משפטית על עצירים במפרץ גוואנטנמו בחשד לפעילות טרור, קביעת נתיב גדר הביטחון בין ישראל לגדה המערבית, החלטות לגבי חוקתיות שיטות חקירה בשב"כ - כל אלה שאלות שבהן הממשק הקריטי הוא בין ממשל ומשפט. הסמינר "משפט, ממשל וחוקה: אתגרים בדמוקרטיה המודרנית" עוסק בבדיקת הממשק בין משפט וממשל והאופן בו הוא משפיע על התפתחות מוסדות ופרקטיקות פוליטיות בדמוקרטיה המודרנית. שאלת החוקה, שהיא שאלה מרכזית בהקשר זה, תהיה חלק מהמסגרת התיאורתית של הסמינר. הסמינר הוא בעיקרו השוואתי, עם דוגמאות מהמערכות הפוליטיות והמשפטיות בישראל, ארצות הברית ואירופה. הסמינר מתאים לסטודנטים המעוניינים להעמיק את הידע שלהם בניתוח מוסדות פוליטיים. בסמינר מטלה אחת ויחידה והיא הצגת רפרט בכיתה. עבודת הסמינר עצמה מוגבלת ללא יותר מ-30 עמודים.

1031.4648.01  מנהיגות דמוקרטית בין פנים לחוץ

נחקור איך מתפקדת הדמוקרטיה כהסדר מוסדי לצבירת ידע ומקומה של המנהיגות כמתווך בתהליך הצבירה. נעסוק באתגר המיוחד שהבורות הציבורית אודות ענייני חוץ מציבה לדמוקרטיה.

בחומר הדיון נסתכל על מקרים מיוון העתיקה עד ישראל של שנות ה-2000 ונשתמש בפרשנים מהורודוטוס ועד דו"ח וינוגרד.

1031.3842.01 דת ומדינה
התעוררותם של מתחים בעלי אופי דתי הן ברמה הבינלאומית (המאבק של "המערב" נגד "האיסלם" למשל) והן ברמה הלאומית (מהגרים מוסלמים באירופה, פולמוס הרעלה בצרפת ותורכיה, שאלת חינוך דתי בספרד ובגרמניה) – עוררו מחדש את שאלת היחס שבין מסורות דתיות לבין מוסדות המדינה המודרנית. כיצד אמורות דמוקרטיות מודרניות להתמודד עם תביעות דתיות? הקורס יעסוק בשאלה זו בהבטים תיאורטיים והשוואתיים ויבחן את ההבדלים בין תפיסות שונות של חילוניות. במהלך הקורס ננתח את ההסדרים המפרידים או קושרים בין דת ומדינה בדמוקרטיות הנחשבות חילוניות, ביניהן ארה"ב, צרפת, והודו, וכן במדינות בהן ההסדרים של דת ומדינה מתנגשים עם עקרונות דמוקרטים, כמו למשל במקרה של תורכיה, אינדונזיה וישראל.