סמינרים שנתיים
1031.3951.01 אסטרטגיית ההרתעה ביחסים הבינלאומיים: מהמלחמה הקרה ועד המלחמה בטרור
ספרות ההרתעה והדיון באסטרטגיות ההרתעה משקפים במידה רבה התפתחויות משמעותיות שהתרחשו בעולם בחצי המאה האחרונה. כך מחד ההרתעה קשורה קשר הדוק לעימותים שהתחוללו בזירה הבין-לאומית, החל מפרוץ המלחמה הקרה (ופיתוח הנשק הגרעיני), דרך העימותים שליוו אותה, ועד לאתגרים כמו הטרור הבין-לאומי, מדינות סוררות, סכסוכים אתניים וכן ההתמודדות עם האתגרים של לוחמת מידע. מנגד התפתחות ספרות ההרתעה גם משקפת שינויים והתפתחויות תיאורטיות בתחום היחסים הבין לאומיים בכלל ובתיאוריות בנושאי ביטחון בפרט. כך, הקורס שישלב בין הסוגיות האמפיריות והתיאורטיות הללו יאפשר להבין טוב יותר לא רק את מהותה של אסטרטגיית ההרתעה בהקשרים השונים בה היא מופעלת, אלא גם כיצד אירועים ותהליכים בין-לאומיים שונים משפיעים על התפתחויות תיאורטיות. בנוסף, הקורס יאפשר להתמודד עם מספר שאלות מסקרנות הנוגעות לאסטרטגיית ההרתעה, להתפתחותה ולתנאים הדרושים להפעלה מוצלחת שלה. כך למשל, הקורס יבחן את השאלה האם אסטרטגיית ההרתעה היא אסטרטגיה מובנת מאליה לשחקנים שונים, או שמא הצלחתה תלויה בתהליכי למידה, ואינה אפשרית ליישום באופן אוטומטי בין שחקנים מתרבויות שונות.
1031.3845.01 ה"אני" וה"אחר" ביחסים הבין-לאומיים: תפיסות, רגשות וזהויות
בעשורים האחרונים הספרות המחקרית הפכה פתוחה יותר ויותר לדיון בהשפעותיהם של גורמים שאינם מטריאליים ברמות ניתוח שונות על הפוליטיקה הבין-לאומית. כך למשל, חוקרים בתחום בחנו את השפעת תפיסותיהם של מקבלי החלטות את המציאות ואת ה"אחר" על פעולותיהם בזירה הבין-לאומית. בין היתר, חוקרים אלו ניסו להסביר הטיות בפרשנות מעשי היריב הנובעות לא רק מגורמי אישיות של מקבלי ההחלטות הרלוונטיים, אלא גם מגורמים והשפעות חברתיות ותרבותיות במדינה. בנוסף, בשנים האחרונות מתפתחת מגמה הנוגעת לבחינת ההשפעה של רגשות קולקטיביים של ישויות פוליטיות על היחסים הבין-לאומיים (ולא רק של רגשות של מקבלי החלטות). לדוגמא, במספר מחקרים נבחנו ההשפעות של רגשות כמו פחד, שנאה, נקמה והשפלה על אירועים שהתרחשו בפוליטיקה הבין-לאומית. במקביל, מספר גדל והולך של חוקרים מצביעים על החשיבות שבהבנת זהויות להסבר הפוליטיקה הבין-לאומית. חוקרים אלה מנסים לעמוד על המקור ליצירת סוגי הזהויות השונים של ישויות פוליטיות, ולבחון את ההשפעות של זהויות אלו על אינטראקציות בין שחקנים בפרט ועל היחסים הבין-לאומיים בכלל. הקורס יבחן את מגוון הסוגיות הללו תוך התייחסות למקרים אמפיריים מאזורים שונים בעולם. הדיון בסוגיות אלה לא רק יסייע להבין את אותם אירועים, אלא גם לשפוך אור על שאלות תיאורטיות חשובות הנוגעות לאינטראקציה בין ה"אני" וה"אחר", ויתרה מכך, לגבי מיהו ה"אני" ביחסים הבין-לאומיים.
מבוא להסדר הפוליטי-כלכלי באיחוד האירופי. סמינר זה עוקב אחר התהליך הבלתי רגיל של העברת הריבונות באירופה לאחר מלחמת העולם השניה ממדינות לארגונים בינלאומיים. הקורס מספק מדריך למבוך הארגונים באיחוד האירופי ולתחומי שיתוף הפעולה בין חברותיו, וכן תובנות לגבי עתיד המטבע המשותף (היורו). במהלך הקורס נתמקד בנושאים כגון מדיניות החוץ והביטחון המשותפת, תהליך החקיקה האירופי, המדיניות החקלאית המשותפת. השוק המשותף, פרמידת העדפות הסחר, והמערכת המוניטרית האירופית. נעשה שימוש בכלים תאורטיים מתחומי הכלכלה ומדע המדינה, אך אין צורך בידע מוקדם בכלכלה.
1031.3854.01 דילמות במלחמות מודרניות
הקורס יעסוק בשאלות מוסריות ומשפטיות עכשוויות לגבי התנהלות נאותה בתנאי מלחמה מודרנית. חלקו הראשון של הקורס יעסוק בתיאורית המלחמה הצודקת ובמבקריה. חלק זה של הקורס יוקדש לבחינת שלושת התזות המרכזיות של תיאורית המלחמה הצודקת המסורתית ודיני המלחמה המבוססים עליה: חסינותם של לא-לוחמים, השוויון המוסרי והמשפטי של לוחמים (זכויותיהם וחובותיהם השוות של לוחמים משני צידי המתרס) וההבחנה הדיכוטומית בין שאילת צדקתה של המלחמה לבין שאילת צדקת האמצעים הננקטים במהלכה. חלקו השני של הקורס יעסוק בדילמות ספציפיות לגבי יציאה למלחמה ושאלות מוסריות ומשפטיות לגבי אופן התנהלותן של מלחמות בעידן המודרני.
חלק I:
מוסר המלחמה המסורתי והמשפט הבינלאומי מבטיחים את חסינותם של כל האזרחים הלא-לא לוחמים מפגיעה ישירה, מבחינים בין שאלת צדקת המלחמה לשאלת אופן התנהלותה, ואגב כך מקנים מקבץ שווה, או סימטרי, של זכויות וחובות לכל החיילים במלחמה (בין אם הם נלחמים בצד הצודק/חוקי ובין אם הם נלחמים בצד האגרסיבי). בעשור האחרון החלה קריאת תיגר תיאורתית משמעותית על שלושת התזות האלה. האם ראוי שכל האזרחים יהיו חסינים מפגיעה, גם אם הם אחראים בדרגה זו או אחרת למלחמה או למהלכיה? מדוע חיילים המתגוננים בפני מתקפה בלתי צודקת נחשבים לשווים - מוסרית ומשפטית - לחיילים בצד התוקף? והאם ראוי להפריד בין מטרת המלחמה לבין שאילת האמצעים המותרים להשגתה?
חלק II:
חציו השני של הקורס יעסוק בשאלות קונקרטיות יותר, בין השאר לאור הגישות התיאורטיות השונות שלעיל. נעסוק בשאילת הלגיטימיות של מלחמות מסוגים שונים ובמגבלות עליהן: מלחמות מנע, מלחמת מצור, התערבות הומניטרית. נעסוק גם בשאלות מוסריות ומשפטיות המתעוררות במהלכן של מלחמות מכל הסוגים: מדוע אסור השימוש במגנים אנושיים? אילו כלי נשק אסורים/מותרים ומדוע? כיצד ראוי לפרש את דרישת הפרופורציונליות במלחמה? ובהקשר לכך: עד כמה צריך הצבא להזהר על מנת לחסוך מפגיעה באזרחי האויב? מהי מידת הסיכון שצבאות וחייליהם צריכים ליטול על עצמם על מנת למנוע פגיעה באזרחים?