ידיעון תשע"ג

סמסטר א' 

1031.3948.01 ריבונות ודמוקרטיה
האם העיקרון הדמוקרטי של הכרעת הרוב מתיישב עם המגבלות שמטילה חוקה נוקשה על מקבלי ההחלטות במדינה? מה המשמעות של ריבונות במסגרת חוקתית דמוקרטית, ומי מרשויות המדינה באמת מייצג את "רצון העם"? הסמינר יעסוק בדילמות העולות מתוך המתח הפנימי של constitutionalism כמסגרת שמסדירה את מוסדות השלטון הדמוקרטי מחד, ובו בזמן מגבילה את כוחם, מאידך. ננתח פרדוקסים דמוקרטים ביניהם השאלה של ההתחלה הדמוקרטית של חוקות, בעיית ה-precommitment, סוגיות של ביקורת שיפוטית והשאלה מי אמור לפרש את החוקה ולתקן אותה? כמו כן, יעסוק הסמינר בהשפעת הגלובליזציה המשפטית על המתח שבין חוקתיות ודמוקרטיה.

1031.4475.01  הכתובת על הקיר: תיאוריה פוליטית והמזרח-התיכון בדור האחרון
מה פשר התהפוכות במזרח-התיכון? האם היתה כתובת על הקיר, שבישרה על בואו של "האביב הערבי", ואם כן – מדוע כשלנו בקריאתה? בקורס זה נתחקה אחר הסיבות שהובילו את המזרח-התיכון לרגע האמת של 2010-2011, נברר את מהותן של התמורות הגדולות, וננסה לשער את מהלכן הצפוי. כחוט שני בין השיעורים נשזר המתח שבין הלכה למעשה. אכן, לעתים דומה כי תיאוריות ומודלים רבים אינם עומדים במבחן המציאות אותה הם אמורים לתאר ולבאר. בקורס זה נבחן שורה של מושגי-מפתח ותיאוריות מובילות במחשבה הפוליטית, ונברר את מידת ההלימה והצרימה בינן לבין חיי המעשה בפוליטיקה העולמית בכלל ובמזרח-התיכון בן-זמננו בפרט. שביעות-רצון כללית, הנהגה, אתנו-לאומיות, "תוצא ההדגמה", דת, משטר, יחסים עם ישראל, שוויון ושגשוג, נפט ומדינת-השכר, חירות ודמוקרטיה, תפקידה של ארצות-הברית, כוחות הביטחון, השכלה ומהפכת-מידע, חברה אזרחית ומעמד-האישה, גיאוגרפיה ודמוגרפיה – אנו נבחן את השפעתם של משתנים אלה על קורות המזרח התיכון בדור האחרון ועל הטלטלה שאחזה בו לאחרונה. הקורס יתנהל במתכונת של סדנת-מחקר. אין חובת קריאה כוללת של פריטי קריאה שכל הסטודנטים חייבים בקריאתם משיעור לשיעור. תחת זאת, יתבקשו הסטודנטים לשקוד במרוצת הסמסטר כולו על הכנת ניר-מחקר, המתמקד במדינה מזרח-תיכונית אחת, ובוחן את דרכה בדור האחרון, הדרך אשר הובילה אותה ברגע האמת של "אביב העמים" ליציבות או לתהפוכה.

1031.4473.01  אסטרטגיות של אלימות ומשא ומתן: דינאמיקות של סכסוכים תוך מדינתיים
קורס זה יעסוק בעיקר בסכסוכים בין תנועות לאומיות ובעיקר בסכסוכים בין ממשלות כובשות לתנועות לשחרור לאומי (להבדיל מסכסוכים בין ממשלות וקבוצות אופוזיציה שאינם מתאפיינים בסכסוכים במחלוקת אתנית). לפיכך, נשים פחות דגש על. הקורס מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון נבחן את הספרות התיאורטית הנוגעת למקורות הסכסוכים, הגורמים לדרישות אתניות/לאומיות ולפרוץ אירועים אלימים, משך הסכסוכים ותפקיד ההתערבות הבינלאומית. בחלקו השני של הקורס נבחן את האינטראקציות האסטרטגיות בין הצדדים הניצים: הבחירה בין הטקטיקות השונות, המעבר מאסטרטגיות של מאבק מזוין למשא ומתן, הגורמים להצלחה או לכישלון של קמפיין טרור ו/או הלוחמה בו. אחד מכיווני המחקר הפוריים ביותר בספרות מנסה להבין כיצד הדינאמיקות הפנימיות בתוך כל צד ניצי משפיע על האינטראקציות האסטרטגיות ביניהן. אנו נבחן את היתרונות והחסרונות של גישה זו. בעוד שהדגש בקורס יהיה של תיאוריות רציונאליות, גישות אחרות (לדוגמה פסיכולוגיות) תיבחנה גם כן. נא לשים לב: הדגש בקורס הינו אמפירי – פוזיטיביסטי ולא נורמטיבי.

1031.4466.01  השכלה גבוהה: אוניברסיטה, חברה אזרחית ופוליטיקה
למרות שהאוניברסיטה היא אחד המוסדות המרכזיים של החברה המודרנית - והיסטורית אף קודמת למדינת הלאום - מעט תשומת לב ניתנת לרפורמות מרחיקות הלכת אותן היא עוברת בחברה המערבית בכלל ובישראל בפרט, רפורמות אשר לעיתים מאיימות על האוטונומיות שלה, ולעיתים מכפיפות אותה לקריטריונים כלכליים במהותם. מטרת הקורס היא לבחון את התפתחותה ההיסטורית של האוניברסיטה ואת הפן הפוליטי בהתפתחות זו (דגש יושם על ההקשר הישראלי). בין השאר נעסוק בשאלות של שלטון עצמי מול ריכוזיות,  מיקומם של התלמידים והציבור בניהול האוניברסיטה, הפרטת האוניברסיטאות ומשמעותה, היחס בין האוניברסיטה לבין המדינה והשוק, ועוד.

1031.4546.01  רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בחמישה מושגים יסודיים: האופי הפוליטי, הפעולה הפוליטית, הבניית הדבר באמצעות הפעולה הפוליטית, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, ויצחק רבין; מהוגים כמו אפלטון, אריסטו, הובס, חנה ארנדט, ו-Bruno Latour; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann ו-Walter Lippman; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד Peggy Noonan.

 

סמסטר ב' 

1031.4477.01  הסכסוך היהודי-ערבי
החוג למדע המדינה ובית הספר לחינוך מציעים קורס מתקדם לתלמידי התואר השני והשלישי של אוניברסיטת תל-אביב, המנתח את הסכסוך בין יהודים ופלסטינים. הקורס מזמין סטודנטים מכל מחלקות האוניברסיטה המעוניינים להרחיב דעתם בנושא, אשר לר רק עומד במרכז הדיונים בחברה הישראלית. הקורס אינטרדיסציפלנרי במהותו ומורכב מהרצאות אורח של מומחים יהודים וערבים מדיצפלינות שונות.

מטרת הקורס לנתח את מערכת יחסי הסכסוך בין יהודים ופלסטינים על מורכבותם הרבה. תחילה יוצגו מודלים שונים מתחום מדעי המדינה ופסיכולוגיה פוליטית אשר מסבירים סכסוכים. בהמשך הקורס יתאר את היסטוריית היחסים לפני קום המדינה ובתקופת המדינה. לאחר מכן, הקורס ינתח את הזיכרון הקולקטיבי שנושאים שני הצדדים. כהמשך ינותח האספקט המשפטי של הסכסוך. בהמשך ינותחו סוכני חברה שונים שנושאים את הסכסוך, מאירים אותו ומפרשים אותו.—ינותחו סוכני החינוך, התקשורת, והתרבות. בהמשך הקורס יטפל בפוליטיקות הפנימיות של כל חברה שקשורות לסכסוך. ובעקבות זה ידון הקורס בהשפעות של הסכסוך על כל חברה . לבסוף ידון הקורס בפתרונות אפשריים ובשיער הסיכום יתנהל דיון על האספקטים השונים של הסכסוך. במסגרת הקורס יופיעו מומחים יהודים וערבים אשר יציגו בפני הסטודנטים נושאים מרכזיים של הקורס. כך יוכלו הסטודנטים להיחשף בפני זוויות ראיה שונות לגבי כל נושא.
 

1031.4479.01  כלכלה פוליטית בינלאומית

שלוש פרדיגמות עקריות מוכרות בחקר הכלכלה הפוליטית הבינ"ל: ליברליזם, מרקנטליזם ומרקסיזם. הקורס בוחן את התפתחות המערכת הכלכלית-פוליטית הבינ"ל, את תפקיד החברות הרב לאומיות בה, ואת הפוליטיקה של המימון והסחר הבינ"ל, כל זאת מהזווית הנפרדת של כל אחת מהפרדיגמות הנ"ל. הדיון מדגיש את המערכת שלאחר מלחמת העולם השנייה אך עוסק גם בתקופות קודמות.

1031.4453.01  מדינת הרווחה
סמינר זה יעסוק בהתפתחות מדינת הרווחה במערב, בתשתית הרעיונית שלה ובאתגרים שעומדים כיום בפני מדינות הרווחה, בכללם ישראל. הקורס מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נסקור את דרך התפתחות מדינת הרווחה והתאמתה הרעיונית של מדינת הרווחה לליברליזם ולסוציאליזם על גווניהם השונים. בחלק השני נדון באתגרים העכשוויים העומדים בפני מדינת הרווחה: הזדקנות אוכלוסין, הטרוגניות אתנית ותרבותית, שינויים בכלכלה המקומית והעולמית ושינויים אידאולוגיים. בחלק האחרון של הקורס נבחן מענים אפשריים לבעיות העומדות בפני מדינת הרווחה.

1031.4467.01  גישות חדשות לחקר שלום וביטחון 
מאז סוף שנות ה- 80 מספר הולך וגדל של חוקרים החלו לערער על התיאוריות המרכזיות ביחסים הבין-לאומיים בטענה שאלו מתעלמות מהקשרים חברתיים ורעיוניים, ומקבלות הנחות שונות לגבי הפוליטיקה הבין-לאומית כמובנות מאליהן.  הקורס יציג את אותן גישות חדשות ויתמקד באתגרים שהן מציבות לגישות הקלאסיות של חקר שלום וביטחון בין-לאומי. בתוך כך, בקורס ייערך דיון במגוון של סוגיות הנוגעות לביטחון (ולחוסר ביטחון) בהקשרים שונים - כמו למשל מלחמות, הרתעה ותהליכי שלום. סוגיות תיאורטיות ואמפיריות אלה ישמשו כבסיס לדיון בשאלות כלליות הנוגעות למידת השפעתם של מבנים חברתיים ותהליכי הבניה חברתית על יצירתם של איומים, או שיתופי פעולה בין שחקנים שונים בזירה הבין-לאומית. 

1031.4431.01  ניהיליזם וקולנוע
נבדוק את הדרכים שבהם הקולנוע הבינלאומי מאז מלחמת העולם השנייה נאבק עם שאלת משמעות וערך החיים.  הקורס ישלב קריאות והקרנת סרטים (הקורס משותף לתלמידי תואר ראשון ושני). 

1031.4474.01 הבנת הגנרלים של סטלין, היטלר ומובארכ: יחסי צבא ומדינה במשטרים אוטוריטאריים
רוב הספרות המחקרית בנושא צבא ומדינה עסקה, עד כה, בדמוקרטיות. קורס זה יעסוק ביחסים הקיימים במשטרים אוטוריטאריים ובמשטרים היברידיים (קרי, המשלבים מאפיינים דמוקרטיים ואוטוריטאריים). אנו ננסה לענות על השאלות הבאות: מהי מידת השוני בין המשטרים השונים בכל הנוגע ליחסי צבא – מדינה? מהם התופעות שעליהם יחסי צבא – מדינה יכולים להשפיע ומהם הגורמים המשפיעים על מאפייני יחסי צבא-מדינה? ולבסוף, מהן המגבלות הקיימות בלימוד הנושא וכיצד ובאיזה מידה ניתן להתגבר עליהן? הקורס מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון נבחן את הספרות התיאורטית הקיימת בנושא. בחלקו השני נחקור כיצד יחסי צבא מדינה מסוגים שונים משפיעים על עיצוב מדיניות החוץ ועל גיבוש אסטרטגיות צבאיות. 

1031.4582.01  מבוא למחשבה אסטרטגית מודרנית
הקורס מתחקה אחר התפתחות התיאוריות האסטרטגיות מאז המאה ה-18 ועד להווה תוך הצגתן בהקשרן התרבותי והפוליטי הרחב. החיפוש אחר תיאוריה כללית של המלחמה נפתח בתקופת ההשכלה וממשיך עם הגותו רבת ההשפעה של קלאוזביץ במסגרת תקופת הרומנטיקה. לאחר מכן בוחן הקורס את הדוקטרינות השונות של לוחמת יבשה וים במאה ה-19. לבסוף, נדונים החזונות של לוחמה ממוכנת במאה ה-20 ורעיונות הבלימה, המלחמה הקרה והמלחמה המוגבלת כפי שהופיעו במערב בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

1052.4007.01 סוגיות בתפוצה גרעינית
הקורס ידון בגורמים לתפוצה גרעינית, בקטגוריות שונות של מדינות גרעיניות ו"מדינות הסף", בגורמים אסטרטגיים ומדיניים המעורבים בסוגיות התפוצה, בבדיקת המשטר הבינלאומי למניעת תפוצה גרעינית ובתפוצה הגרעינית במזה"ת.

1035.4007.01  "מה היא מתערבת?" – פעולות אינטרוונציה לשינוי או שימור משטרים ומקומן
                     במדיניות הביטחון הלאומי של ארה"ב

התערבות (אינטרוונציה) כסוגיה ביחסים בינלאומיים היא הפעלה של אמצעים ברמה הממלכתית - החל בתעמולה ולחץ כלכלי, וכלה בפלישה של כוחות צבאיים - שמטרתה אינה לגרום לשינוי במדיניותה של מדינת היעד, אלא להביא לחילופי משטר (מנהיג, מפלגה, או אף הסדר החוקתי והשלטוני מיסודו), בדרך כלל בשל המסקנה שאמצעי השפעה רגילים לא יספיקו או לא יועילו: ולחילופין, למנוע את נפילתו הצפויה של משטר ידידותי עקב פעולתם של כוחות הנתפסים כעוינים. בשל בעיית הלגיטימיות (הנובעת מעקרון "אי-ההתערבות" שהתקבע בסדר הפוסט-ווסטפאלי), מדובר בפעולות שלעיתים קרובות נעשות בהסתר והאחריות להן מוטלת על גופים חשאיים - אם כי קושי זה משמעותו דועכת כאשר ההתערבות נושאת אופי צבאי, שמהותו גלויה לעין.
בהיסטוריה האמריקנית בת-זמננו, ההתערבויות (שלעיתים נשאו אופי של "מלחמות קטנות" ואף יותר מכך) מילאו תפקיד מכונן בהגדרת "הסדר העולמי" ומקומה של ארה"ב במסגרתו. הן ניתנות לניתוח על פי קטגוריות החופפות - לא באופן מלא - לתקופות היסטוריות עיקריות:- (1) התערבויות "קולוניאליות"  להגנה על נכסים ואינטרסים כלכליים; (2) התערבויות שיסודן במלחמה הקרה;  (3) התערבויות לאכיפת הסדר העולמי שלאחר המלחמה הקרה - כולל המלחמה בטרור.
הסמינר יעסוק בהיבטים העקרוניים והמעשיים של ההתערבות כמכשיר אסטרטגי, ובפרשיות ספציפיות – מיוון 1947 ואיראן (מבצע ajax) ועד עיראק 2003.